חקיקה שאוזכרה:

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: סע'  497א

ספרות:

א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

ספרות:

א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי

לפני בקשה לחידוש הליכים וקביעת מועדים להגשת תצהירים ושמיעת ראיות, ובקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות.

רקע :

ביום 22.6.06, הוגשה התביעה העיקרית ע"י המבקשים.

ביום 12.9.06 הוגשו כתב הגנה ותביעה שכנגד, ע"י המשיב.

ביום 3.12.06 הגישו המבקשים כתב הגנה שכנגד.

בתביעות נתקיימו 5 קדמי משפט, כאשר לדיון האחרון, שנתקיים ביום 27.1.10 לא התייצבו המבקשים.

עקב אי התייצבותם של המבקשים לדיון, נדחתה תביעתם.

התביעה שכנגד נמחקה בלא צו להוצאות, ובהסכמת המשיב.

בחלוף מעל לשנה וחצי מיום מתן פסק הדין, ביום 20.3.11, הגישו המבקשים את הבקשה דנן, לחדש ההליכים ולקבוע מועד להגשת תצהירים ושמיעת ראיות (להלן: "הבקשה").

ביום 7.7.11, הגישו המבקשים בקשה לביטולו של פסק הדין מיום 27.1.10.

ההחלטה להלן תדון בשתי בקשות אלו.

הבקשה :

לטענת המבקשים, ביום 11.6.11, נתקבלה במשרדם ההחלטה הראשונה בבקשה, וממנה נודע להם לראשונה על הדיון מיום 27.1.10.

המבקשים טוענים כי פרוטוקול הדיון לא הומצא להם או לבא כוחם.

ב"כ המבקשים מצהיר (סעיף 2 לתצהיר המצורף לבקשה לקביעת מועדים), כי מזכירתו אשר עיינה בתיק בית המשפט מסרה לו, כי מצאה בתיק שני העתקים של פרוטוקול הדיון מיום 27.1.10, וכי אין כל אסמכתא למשלוח פרוטוקול למשרד ב"כ המבקשים.

המבקשים סבורים כי במהלך הדיון מיום 27.1.10 לא ניתן פסק דין, כי אם החלטה.

לגרסתם, כתב התביעה לא נמחק ולא נדחה, תוך שנשמרה להם הזכות לחדש ההליכים.

עוד טוענים המבקשים כי לא קיבלו זימון לישיבת יום 27.1.10.

כראיה, מצרף ב"כ המבקשים, כנספח ב' לתצהירו, העתק מדף היומן שלו מאותו תאריך, בו לא מופיע הדיון בתיק דנן.

המבקשים מציינים כי בישיבה שנתקיימה ביום 2.4.08, לא התייצב ב"כ הנתבע לדיון, ובא כוחם הצהיר לפרוטוקול כי הוא אינו מבקש פסק דין, אלא ביקש שהתיק ייקבע לישיבה נוספת.

ב"כ המבקשים מלין על כך כי במהלך הדיון, ניתנה לב"כ המשיב אפשרות להתקשר למרשו, והוא עשה כן. לטענתו, אילו היה מתקשר ב"כ המשיב אליו, הוא היה מתייצב מיידית לדיון (ראו סעיף 4 (ג) לתצהיר ב"כ המבקשים).

המבקשים טוענים כי לא זנחו תביעתם. בא כוחם מצהיר (סעיף 5 לתצהירו), כי כל מספר חודשים הם פנו אליו ושאלו מדוע לא נקבע דיון בתיק, עד אשר במהלך חודש יוני, הגיש בא כוחם הבקשה דנן, לקבוע מועדים לקידום הדיון בתיק.

המבקשים מכחישים טענת המשיב, אשר הובעה במהלך הדיון ביום 27.1.10, כי הם זנחו תביעתם, וכי פניות ב"כ המשיב, הן טלפונית והן בכתב, לא נענו.

התגובה  :

לטענת המשיב, מדובר בבקשה אשר הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון להטעות את בית המשפט, שכן פסק דין בעניינם של המבקשים ניתן לפני למעלה משנה וחצי.

המשיב מפנה את בית המשפט לעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.11, הנושא כותרת "פסק דין", והקובע כי התביעה העיקרית תידחה.

המשיב טוען כי לא יעלה על הדעת שהמבקשים, אשר ניהלו תיק אשר היה בבחינת "מלחמת חורמה" כנגד המשיב, ישקטו על שמריהם במשך למעלה משנה וחצי, ולא יבדקו מה עלה בגורלו של התיק.

המסקנה היחידה המתקבלת מהתנהלות זאת, טוען המשיב, הינה זניחתה של התביעה.

לגרסת המשיב, המבקשים מסתמכים על "החלטה אחרת" אשר ניתנה במסגרת פסק הדין, ונבלעת בתוכו.

כן טוען המשיב, כי המבקשים ביקשו "לעקוף" את דרכי ההשגה על פסק הדין, אשר ניתן בהעדר התייצבות, בדרך של הגשת בקשה פרוצדוראלית ל"חידוש הליכים".

המשיב סובר כי המבקשים מנועים מלהשיג על פסק הדין, בשל השיהוי הניכר, השתק ומניעות, ולאור עיקרון היסוד והמדיניות השיפוטית של מניעת בזבוז זמנו היקר של בית המשפט וייעול ההליכים.

כן מציין המשיב את עיקרון היסוד הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בדבר מניעת עינוי דינו של צד להליך.

התשובה  :

המבקשים טוענים כי עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.10 נשמט מעיניו, ועל כן טעה בסברו ובטענתו כי לא ניתן פסק דין, ועל כן הגיש בקשה לחידוש הליכים, ולא בקשה לביטול פסק דין.

המבקשים גורסים כי עומדת להם הזכות לבקש את ביטול פסק הדין, שלושים יום לאחר שהומצא להם פסק הדין לאשונה, ולטענתם פסק הדין הומצא להם ביום 13.6.11, ומשכך הבקשה הוגשה במועד.

המבקשים טוענים כי הם לא זומנו לדיון יום 27.1.10, וכי מדובר בפגם דיוני שורשי, המצדיק ביטול פסק הדין.

המבקשים שבים ומכחישים כי זנחו תביעתם.

על טענותיהם אלו, הנוגעות לבקשתם לבטל פסק הדין, מחמת הצדק, חוזרים המבקשים בבקשתם לביטול פסק הדין מיום 7.7.11.

דיון והכרעה  :

המבקשים מבקשים את ביטולו של פסק הדין, מחמת הצדק, בטענה שההזמנה לדיון מעולם לא הגיעה לידיהם או לידי בא כוחם.

המלומד אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה תשיעית, תשס"ז – 2007, מתייחס לסוגיית ביטול פסק דין מחמת הצדק, שם בעמ' 354:

"כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיום התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק":ex debito justitiae.. פסק דין פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין. בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן כנגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

החלטת בית המשפט בדבר קביעת מועד הדיון ביום 27.1.10 בפקס, על ידי מזכירות בית המשפט.

ב"כ המבקשים טוען, ואף הצהיר, כי ההזמנה לא הגיעה מעולם לידיו.

אולם, חרף טענה זו של ב"כ המבקשים, הרי שמרישומי התיק עולה כי אכן ההזמנה לדיון נשלחה באמצעות הפקס לב"כ המבקשים, ונתקבל אישור כי הפקס אכן הגיע ליעדו.

תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"(א)   בית משפט או עורך-דין (להלן – השולח) רשאי להמציא כתב בי-דין בפקסימילה לעורך דין המייצג בעל דין (להלן – הנמען), ויראו אותו ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:

• …

(5) עורך הדין השולח כתב בי-דין בפקסימילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את כתב בי-הדין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה;

• היה השולח בית משפט – ישמור בית המשפט אישור משלוח של כתב בי-הדין בפקסימילה;

(א1)      על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השולח בית משפט והוא לא ערך תרשומת על הודעה טלפונית כאמור בתקנת משנה (א)(5), לא יראו את כתב בי-הדין ששלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימילה…"

נקבע בתיק בקשות שונות אזרחי 6171/04ב  (ניתן ביום 25.7.04 מפי הרשם שחם )  רינה מיכאל  נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף חולון פד"י נ"ח (6) 361 שם בעמ' (365ז – 366א :

"מעיון בפסיקה עולה כי ניתן משקל לפגמים בהמצאה בדרך-כלל כאשר אלה גרמו לאי-ודאות ביחס לטיב הידיעה של בעל-הדין או למועד האחרון להגשת הליך. לעומת זאת כאשר הפגם המדובר לא עורר ספק של ממש בשאלת הידיעה או בשאלת המועד להגשת הליך ערעורי, אומץ לא אחת כלל הידיעה".

בענייננו, לא הוכח כי נפלו פגמים בהמצאה של מערכת בית המשפט.

לא ניתן הסבר לשאלה, מדוע נדמו המבקשים שנה וחצי, מיום מתן פסק הדין שביטולו נתבקש.

יתר על כן, החלטות והזמנות נוספות בתיק נשלחו אף הם באמצעות מכשיר הפקס וכולן הגיעו ליעדן, ומשכך לא ברורה טענת המבקשים, כי ההזמנה לדיון 27.1.10, בניגוד ליתר ההחלטות בתיק, לא הגיעה לידי בא כוחם.

על המבקשים היה לנמק טענה זו ולתמכה בראיות והסברים לכך כי הפקס לא נתקבל במשרדו, כאשר לא נטען כי בידי בית המשפט מספר פקס שגוי וכאשר יתר המסמכים הגיעו ליעדם ללא כל תקלה או בעיה.

התוצאה הינה, כי לא ניתן לקבל בקשת המבקשים לבטל פסק הדין, מחמת הצדק.

מסקנתי זו מקבלת אף משנה תוקף, לאור העובדה כי כאמור, חלפה כשנה וחצי מיום מתן פסק הדין עד להגשתה של הבקשה דנן, מבלי שטרחו המבקשים לברר מה עלה בגורלה של תביעתם.

למעשה, הדיון האחרון בו נכחו המבקשים התקיים ביום 17.9.08, כך שלמעשה חלפו כשנתיים וחצי, בהם לא נקטו המבקשים בפעולה כל שהיא במטרה לקדם התיק.

מקובלת עלי טענת המשיב, כי התנהלות זו, יש בה כדי ללמד על זניחת התביעה על ידי המבקשים.

יתר על כן, היעתרות לבקשת המבקשים, תוך התעלמות מפרק הזמן הרב שחלף, בו לא נקטו המבקשים כל פעולה, תהווה פגיעה קשה בזכויותיו הדיוניות של המשיב, אשר נטל פסק דין לפני כשנה וחצי, וסבור היה כי ההליכים אל מול המבקשות תמו זה מכבר.

ברוח דברים אלו קבע המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730, 732 (2001):

"… שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד".

לאור כל האמור, אני מוצאת כי המבקשים לא הניחו תשתית ראויה לבקשתם לביטול פסק דין מחמת הצדק, מה עוד שביטולו של פסק הדין, תפגע מהותית בזכויות הצד שכנגד. פגיעה זו,הינה פגיעה חמורה יותר, מאשר הפגיעה במבקשים, בהותרת פסק הדין על כנו.

סיכום  :

מן המקובץ עולה, כי דין הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 27.1.10 – להידחות.

פסק הדין, מיום 27.1.10, הדוחה את התביעה העיקרית – יוותר על כנו.

כפועל יוצא, תישאר על כנה גם ההחלטה למחיקת התביעה שכנגד.

הוצאות הדיון בבקשות בסך כולל של 1,200 ₪, יחולו על המבקשים.

ניתנה היום,  כ"ו תמוז תשע"א, 28 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

נועה גרוסמן 54678313

5129371

54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה