פסקי דין
הראל נ' NEVADA ואח'
בית המשפט המחוזי בבאר שבע | |
|
|
ת"א 39357-08-10 הראל נ' NEVADA ואח'
|
| מספר בקשה: 8 | ||
בפני | כב' השופט מרדכי לוי | ||
המבקש: |
עודד הראל | ||
נ ג ד
| |||
המשיבים: |
1. West Nevada Management Inc. 2. פאונדרס טי-אם רייל אסטייס אנד אינבסטמנט בע"מ 3. פאונדרס אינווסטמנטס בע"מ 4. פאונדרס אינטרנשיונל בע"מ 5. ת.ע. מונדן ניהול השקעות נדל"ן בע"מ 6. רוני אמיד 7. דנה תדמור 8. אורי עצמון | ||
חקיקה שאוזכרה:
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: סע' 360, 374, 374(ב), 471
החלטה
|
- לפניי בקשה מטעם התובע לעיכוב ביצוע של החלטתי מיום 1/10/10 בדבר צמצום צו העיקול הזמני.
- הרקע לבקשה הוא כדלקמן:
התובע הגיש תביעה כספית נגד הנתבעים ובמקביל עתר לצו לעיקול זמני. ביום 24/8/10 ניתן על ידי השופט התורן, כב' השופט א' ואגו, צו עיקול במעמד צו אחד לטובת התובע, המתייחס לסעד שהתבקש בבקשה לצו לעיקול זמני, דהיינו על: "כל הכספים, הזכויות לקבל כספים, שטרות, מניות, ניירות ערך, אגרות חוב, מטבע חוץ מכל מין וסוג שהוא, זכויות במט"ח מכל מין וסוג שהוא, וכל חוב וכל זכות השייכים ו/או המגיעים ו/או אמורים להגיע ו/או שיגיעו בעתיד למשיבים 1-8 אצל המחזיקים 1-36 עד לסכום של 2,714,435 ש"ח". הצו ניתן "כמבוקש", אך הוגבל עד סכום של 2,500,000 ש"ח.
ביום 29/9/10 הגישו נתבעים 5-2 ו-8-7 בקשה במעמד צד אחד לביטול הצו לעיקול זמני שניתן כאמור במעמד צד אחד לטובת התובע. באותו מועד החליט השופט התורן, כב' השופט ש' פרידלנדר, כי יתקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים ביום ו' 1/10/10, לפני השופט התורן.
ביום 1/10/10, לאחר דיון שהתקיים בבקשה לביטול הצו לעיקול זמני, במעמד שני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה. עם זאת, קבעתי כי העיקול יצומצם, כך שלא יחול על כספים עתידיים אשר אמורים להגיע או שיגיעו בעתיד למשיבים, תוך הפנייה לפסק הדין שניתן ברע"א 10826/05, 11918/05 אדר גלוב בע"מ נ' בנק הדואר (להלן: "פסק-הדין בעניין אדר גלוב"). כמו כן הוריתי על הכפלת סכום העירבון הכספי כתנאי להמשך תוקפו של צו העיקול הזמני.
- ביום 10/10/10 הגיש התובע בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 1/10/10, שבה ביקש שצו העיקול המקורי יחול כלשונו, וזאת עד להכרעת בית המשפט העליון. לטענת התובע, יש מקום לעכב את ההחלטה הן לגופה והן מבחינת מאזן הנוחות; ואלו הם טעמיו: להבדיל מהמקרה הנוכחי, פסק-הדין בעניין אדר גלוב ניתן בתיקים שבהם נדונו בקשות לאישור עיקול והן עסקו ביחסים שבין מבקש העיקול לבין המחזיק, כאשר המחזיק היה הצד הרשאי, והרלוונטי, להעלות טענות לגבי היקף העיקול של הנכסים המוחזקים בידיו; פסק-הדין בעניין אדר גלוב לא התייחס לתקנות סדר הדין האזרחי בנוסחן הנוכחי; פסק-הדין בעניין אדר גלוב עסק במקרים שבהם בנק התיר למשוך מחשבון מעוקל כספים שנכנסו לחשבון לאחר העיקול, ואילו "במקרה הנוכחי נתפסו פיקדונות כספיים בחשבונות החייבים, אלא שהבנק טוען שהם כפופים לזכויותיו בגין יתרת חובה בחשבונות אחרים. במידה ויכנסו כספים לחשבונות החייבים, הם יוכפפו לעיקול הקיים המבוסס על תמונת הראי נכון למועד הטלת העיקול, שכן הם יקטינו את יתרת החובה ויאפשרו מימוש העיקול שכבר הוטל על זכות קיימת – הכספים המשועבדים שנתפסו"; אין מקום להגביל מראש את סמכותו של בית המשפט להטיל צו עיקול בנוסח שניתן, שאינו מנוגד להוראות הדין; הבקשה לביטול צו עיקול הוגשה בחוסר תום לב ותוך שיהוי ניכר; ביטול צו העיקול היה גורף גם בהתייחס לנתבעים 1 ו-6 שלא היו מיוצגים בבית המשפט; אי-הותרת צו העיקול בנוסחו המקורי תגרום לכך שהוא יהיה חסר אפקטיביות, שכן הנתבעים, שאין בידיהם רכוש מעבר לזה שנתפס ושהוגשו כלפיהם תביעות כספיות נוספות, יוכלו למשוך כספים בלי לחשוש, שכן הם ממשיכים להבטיח את חובם שלהם לבנק.
יצוין כי התובע עתר לעיכוב הביצוע במעמד צד אחד, אולם בהחלטה מיום 10/10/10 קבעתי כי אין הצדקה לכך, וביקשתי את תגובת הנתבעים.
- הנתבעים מתנגדים לבקשה. ראשית נטען, כי היה על התובע לעתור לסעד זמני לתקופת הערעור ולא לעיכוב ביצוע. לגופם של דברים נטען, כי התובע לא הראה סיכויי הצלחה טובים בערעורו, משום שפסק-הדין בעניין אדר גלוב עומד בעינו וחל גם על המקרה דנן. עוד נטען, כי גם אין יסוד לטענה שהבקשה לביטול צו העיקול הזמני הוגשה בשיהוי, וכן כי התובע אף לא הראה שמאזן הנוחות פועל לטובתו.
- דין הבקשה להידחות.
- ראשית יצוין כי גם אם היה על התובע להגיש בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור חלף בקשה לעיכוב ביצוע, אין מקום לדחות את הבקשה אך בשל כך. בהקשר זה יודגש כי התובע לא ציין האם כבר הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (ולא צירף לבקשתו עותק מבקשת רשות הערעור) או שיש רק כוונה לעשות כן בתוך המועד הקבוע. כל עוד לא מוגש הערעור יש להגיש את הבקשה לסעד זמני לערכאה שנתנה את ההחלטה, כפי שנעשה, ככל הנראה, במקרה זה (תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אף השיקולים הנשקלים בבקשה לעיכוב ביצוע או בבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור זהים הם: סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות (ראו: ע"א 3919/06 טהרני נ' כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, תק-על 2006(3), 730, בפסקה 4).
- אשר לסיכויי ההצלחה בערעור, מטבע הדברים מתקשה הערכאה שנתנה את ההחלטה לחוות דעתה בדבר סיכויי הערעור. עם זאת, יש ליתן את הדעת לנקודות שלהלן.
ראשית, ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310).
שנית, ההחלטה, שלפיה העיקול לא יחול על כספים עתידיים, משקפת את המצב המשפטי הקיים. בפסק הדין בעניין אדר גלוב נקבע שהעיקול הזמני חל רק על נכסים וזכויות שהיו בידי המחזיקים בעת קבלת צו העיקול הזמני אצלם ואינו ממשיך לחול על זכויות לכספים שבאו לעולם במועד מאוחר יותר. למסקנה זו הגיע בית המשפט העליון, לאחר שעמד על תכליתו של העיקול הזמני לפי תקנות סדר הדין האזרחי, הן בהתאם לתקנה 360 והן בהתאם לתקנה 374(ב) שניתנה לאחר תיקון תשס"א. כאמור בפסקה ג(9) לפסק הדין בעניין אדר גלוב:
מצינו, איפוא, כי התחקות אחר תכלית העיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי אל מול תכליתו על פי חוקי ההוצאה לפועל מובילה אל המסקנה, כי צו עיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי "לוכד" אך את הנכסים ביום הוצאתו. תוצאה זו אף עולה בקנה אחד עם לשונה של תקנה 360 בעבר, מכבר אשר עניינה ב'נכסים של הנתבע שבידי אדם אחר (להלן – מחזיק), לרבות כל חוב וזכות, בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו', ותקנה 374 דהיום המדברת ב'נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק'. לשון זו מתייחסת למצב דברים קיים, ואין היא מתייחסת לחוב או זכות הנולדים לאחר המועד הרלבנטי.
לפיכך, גם אין כל נפקות האם מדובר במחלוקת שבין מחזיק לבין מבקש העיקול או במחלוקת שבין הנתבע לבין מבקש העיקול. ההלכה שנקבעה בעניין אדר גלוב אחת היא.
העובדה שצו העיקול המקורי התייחס לכאורה גם לכספים ש"יגיעו בעתיד", אין בה כדי לשנות את המסקנה שלעיל. העיקול תופס רק זכויות קיימות שזמן פירעונן הגיע או זכויות עתידיות שהתגבשו כבר וזמן פירעונן טרם הגיע. גם אם צו עיקול היה מתיימר להורות על עיקול של נכסים וזכויות שטרם התגבשו – וכלל לא נאמר כך במפורש בצו או בבקשה לצו עיקול זמני – אין לכך משמעות, שכן את החלטות בית המשפט יש לפרש פירוש העולה בקנה אחד עם גדר סמכותו על פי הדין. כך עשה גם בנק הפועלים, כאשר בתשובתו מיום 1/9/10 לצו העיקול הוסיף הערה שלפיה: "לענין עיקול כספים שיגיעו בעתיד, אנו מבקשים להפנות תשומת הלב כי לפי פסיקת בתי-המשפט, עיקול זמני בבית המשפט חל רק למועד קבלתו (…) לפיכך העיקול לא ירשם על נכסים עתידיים מכל סוג".
לאחר שהנתבעים טענו בבקשתם לביטול העיקול כי לא ניתן להטיל עיקול זמני על כספים עתידיים, לא הייתה כל מניעה להורות, ולמעשה להבהיר, כי העיקול אינו חל על כספים עתידיים, והוראה זו נכונה לגבי כל הנתבעים, גם אלו שלא ביקשו את ביטול העיקול.
בשולי הדברים יש להוסיף, כי מאחר שהבקשה לביטול צו העיקול הזמני נדחתה בעיקרה, למעט החלק המתייחס לעיקולים העתידיים כאמור לעיל, אין מקום להידרש לטענת התובע בדבר הגשת הבקשה בחוסר תום לב או בשיהוי.
- אשר למאזן הנוחות. על פי טענת התובע, אי-הותרת צו העיקול הזמני בנוסחו המקורי יגרום לכך שהצו יהיה חסר אפקטיביות, שכן הנתבעים יוכלו למשוך כספים מחשבונות ביתרות חובה בלי לחשוש, שכן עומדת לטובת הבנק בטוחה בדמות חשבונות המט"ח והפיקדונות שעוקלו, שהבנק טוען לזכות בכורה בהם. לא מצאתי כי יש בטענה זו רלוונטיות למאזן הנוחות, שהרי גם עיקול על זכויות עתידיות, היינו על כספים שייכנסו בעתיד לחשבונות, לא ימנע מהנתבעים למשוך בלא הגבלה כספים מיתרות החובה, אם ירצו בכך. זאת ועוד, אין מניעה כי התובע ישוב ויעתור לצו נוסף לעיקול זמני, המתייחס לכספים נוספים שיגיעו לידי הנתבעים בהמשך (וראו: פסקה 14 לפסק הדין בעניין אדר גלוב).
- נוכח משקלם המצטבר של השיקולים שהובאו לעיל, אין מקום להיעתר לבקשת התובע, והיא נדחית.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי, ככל שבית המשפט יידרש לכך.
ניתנה היום, ט' חשון תשע"א, 17 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
5129371
54678313
5129371
54678313
מרדכי לוי 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה