הגדרת "סוד מחסרי" – חוק עוולות מסחריות

המחוקק קבע בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, השתנ"ט-1999 3 תנאים מקדמיים ומצטברים לקיומו של "סוד מסחרי" או "סוד"

א. "שאינו נחלת הרבים; "

ב.  "ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים;"

ג.  "אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו."

 סוד מסחרי – אינה מילת קסם

הגדרת המונח "סוד מסחרי" (במיוחד בהקשר של רשימת לקוחות) כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת א. חיות, בע"א 10545/09 מרדכי בטאן נ'INC 1988 INTEGRA MICROSYSTEMS מיום 1.3.12:

"….אכן, בהשוואה לדיני הקניין הרוחני המציבים בדרך כלל דרישות פורמאליות כתנאי ליצירת הזכות, דיני סודות המסחר הינם 'גמישים וכוללניים באופיים' ובשל כך שמור להם תפקיד מרכזי בהגנה על האינטרס המסחרי שבמידע העסקי . יחד עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מן הכלל לפיו גם 'הזכות לסודיות מסחרית נוצרת על יסוד התקיימותם של תנאים עובדתיים אובייקטיבים מסויימים' (דויטש, 282), ומשכך בעל דין המבקש מבית המשפט הגנה מן הסוג שביקשו המשיבות על מידע עסקי נדרש להוכיח תחילה כי מידע זה אכן עולה כדי סוד מסחרי בר-הגנה . יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על-ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה ס' אדלר בע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999):

"סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. … (עמ' 320 לפסק הדין).

מסקנה זו יפה ביתר שאת מאז חקיקתו של חוק עוולות מסחריות, אשר במסגרתו מעוגנות כיום חלק נכבד מן העילות המשפטיות העשויות להצמיח סעד לבעל דין המחזיק במידע מסחרי. כך, על-מנת ליהנות מן ההגנה המוענקת לבעלים של סוד מסחרי בהתאם לפרק ב' של החוק האמור, נדרש בעל דין להוכיח כי המידע המדובר עולה כדי "סוד מסחרי" כהגדרתו בסעיף 5 לאותו החוק …'.